בדיוק כשנראה לכם שכבר הבנתם את הקטע הזה שנקרא ״הורות״, משהו פתאום משתנה. משהו משתנה בדפוסי השינה והאיזון המסוים הזה שהגעתם אליו כאילו נעלם. השינה הופכת לקצרה יותר, הם מתעוררים בלילה ומקשים עליכם להירדם. וגם - מה קורה עם ההנקה? איך יכול להיות שזה עבד עד עכשיו ופתאום יש חוסר סבלנות, ימים שהם לא רוצים לינוק בכלל, וימים שהם מבקשים לינוק לעיתים קרובות?
יש לזה הסבר. זה בהחלט מבלבל ובהחלט קורה שם משהו. בגיל ארבעה חודשים מתחילה ההתפתחות המוטורית. חוש הראיה שלהם הופך חד יותר, הם מתחילים לחקור את העולם ודעתם מוסחת בקלות. זה גם מה שגורם להנקות להיות קצרות יותר, פשוט כי הם מגלים עניין בסביבה וכל דבר קטן ברקע מושך את תשומת ליבם.
וזה לא נגמר כאן. גם הרדמה הופכת לעניין מאתגר. כל עוד הם נמצאים במצב של תשומת לב לפרטים ועוררות גבוהה, הם יסרבו לשתף אתכם פעולה. לכן, מומלץ להרגיע אותם ולהיות בחדר שקט ונקי ככל האפשר מהסחות דעת.
אז נכון, זה לא קל, אבל זכרו שמדובר בסימנים חיוביים של התפתחות תקינה. זה השלב שבו נפתח בפניהם עולם שלם והם נחשפים לכל כך הרבה דברים בבת אחת, אז מה הפלא שהם לא יכולים להישאר אדישים.
אז מה עושים?
סבלנות, זה קודם כל. ואז, הזכירו לעצמכם שתוך חודשיים-שלושה, המצב יירגע ויהיה נוח יותר. השינה תהפוך ליציבה יותר וגם ההנקה תהיה זורמת ורציפה. אין פתרונות קסם, ואין צורך לחפש בעיות איפה שאין. זה המצב, מאתגר אך בסך הכל טבעי.
לסיכום, היינו רוצים לומר לכם שיש פתרון קסם, אבל המשבר הזה הוא אמיתי. הילד מפתח את החושים, הופך לערני לסביבה, וזה אומר שתשומת הלב שלו תנדוד לדברים אחרים שיעסיקו אותו. זכרו שלצד כל הקושי, ואנחנו בהחלט מבינים שיש כזה, מדובר בתקופה קצרה שתחלוף.